בתקופה האחרונה אנו נמצאים במה שמכונה ימים של הכרעות. אוהדי הנבחרות נרגשים ומתכוננים למשחקים, סופרים את הדקות עד שיתחילו, וחלקם אף מדמיינים את המשחקים. ואם אנחנו כאוהדים מתרגשים כל כך, נסו לעצור לרגע ולדמיין מה עובר על השחקנים. ההתרגשות, המתח, הלחץ, הדריכות, הציפיות וגם החששות, כל אלו מתערבבים אצלם ויוצרים בליל של רגשות שקשה להתמודד עימם. כל העונה הם התאמצו, רצו והשקיעו בכדי להגיע לרגע המכריע הזה, משחק אחד בו הכל נסגר. משחק אחד שקובע הצלחה או כישלון. חישבו לרגע איך מרגיש שחקן בערב שלפני משחק גורלי, איך הוא קם בבוקר, ומה עובר עליו כשמגיע למגרש. כשמבינים זאת, מובן וברור כי במצבים אלו ישנה חשיבות עצומה להכנה המנטאלית שעוברים השחקנים, ובהקשר זה למאמנים ולצוות המקצועי תפקיד מכריע.

 

מה עולה לכם בראש כשמדברים על הכנה מנטאלית למשחק גורלי? למרביתנו יש בראש את התמונה של מאמן שמתמקד בשיחות מוטיבציה, מדרבן את שחקניו ומנסה להטריף אותם במשפטים כמו - "אתם חייבים להתרכז", "זה עכשיו או לעולם לא", "אתם חייבים לנצח בשביל הקהל". אין ספק, יש שחקנים שנאומי מוטיבציה מעוררים אותם ומייצרים אצלם אנרגיה חיובית. ועם זאת, יש גם שחקנים שעיסוק יתר במשחק הקרב רק מלחיצה אותם יותר ופוגעת בהם. וזה קורה גם לשחקנים הכי גדולים. כולנו זוכרים את המונדיאל בצרפת בו לפי עדויות של שחקנים, רונאלדו הברזילאי, כוכב הנבחרת באותה תקופה, קרס בחדר ההלבשה לפני משחק הגמר ולמעשה סירב לעלות למגרש. הארוע הזה מתחבר לסיפורים אחרים על שחקנים שמקיאים, או רצים לשירותים כל חמש דקות לפני העליה למשחק גורלי. לשחקנים אלו דווקא חשובה ההפוגה לפני המשחק, חשוב שיוכלו למצוא מקום שקט ולהרגיע את עצמם. אלו לא זקוקים לעוד דרבון ושיחת מוטיבציה, אלא דווקא לשיחה מרגיעה. לא לחשוב יותר מידי על המשחק כגורלי וקריטי, אלא להירגע, לשחק משחקי מחשב, לשמוע מוסיקה ולהתנתק מכל מה שקורה מסביב.

 

זכור לי ראיון לדני ענבר בו סיפר בן סהר על מה שעבר עליו לקראת הבכורה שלו בנבחרת הצעירה, במשחק נגד צרפת בו התמודדו הנבחרות על העליה לאליפות אירופה. לפי דבריו הוא לא הצליח להירדם בלילה, הרגיש לא טוב ורץ לשירותים כל כמה דקות. למחרת באימון גיא לוי הבחין ככל הנראה שהוא קצת חיוור וניגש אליו. במקום לנסות ולדרבן אותו ולהטריף אותו, הוא דיבר אליו בשקט והזכיר לו שאלו בדיוק הרגעים עבורם התאמן כל השנים, שיהיה רגוע ויבוא להנות במשחק. וכמו בסיפורי אגדות בן סהר כבש את שער החוץ היקר עבור הנבחרת, שבסופו של דבר העלה את הנבחרת הצעירה לראשונה בתולדותיה לאליפות אירופה.

 

ואם נחזור לאותו רונאלדו, בגמר המונדיאל 4 שנים לאחר מכן, הוא עלה עם תספורת מוזרה. זה נראה פרט שולי, ויכול להיות אפילו שיש מאמנים שהיו נוזפים בו על כך. לי נראה שזו היתה אחת הדרכים שלו להפיג את המתח, "לעשות שטות", שתגרום לו להרגיש יותר בנוח. ואכן הפעם הוא כבש שני שערים בגמר והביא את גביע העולם לנבחרת ברזיל.

שחקן איתו עבדתי בעבר היה דווקא מאלו שחשיבת יתר על המשחק פוגעת בהם. הוא היה מתחיל משחקים מאוד לחוץ. ולמרות זאת השגרה שלו לפני משחקים כללה עיסוק מהבוקר במשחק הגורלי הקרוב. הוא היה מתכנן מהלכים, חושב על היריב, אוהב להגיע למגרש כמה שעות קודם ולא איפשר לעצמו רגע אחד של שקט במהלך ההכנה. עובדה זו גרמה לו להגיע ברמת עוררות ולחץ מוגזמת למשחק ולכן היה מתחיל את המשחק לא טוב. במהלך העבודה שלי איתו ניסינו להכניס כחלק מהשיגרה שלו לפני משחקים רגעים בהם הוא מתנתק ועושה פעילות שלא קשורה למשחק.

 

שחקנית אחרת עימה עבדתי התמודדה עם הלחץ שלפני משחקים חשובים בצורה ההפוכה - היא ניסתה לא לחשוב עליהם בכלל. אחת הבעיות שהעלתה בפני היתה שהיא מגיעה למשחקים עייפה ושחוקה ולא מצליחה להתחיל אותם בצורה טובה. כשהסבירה לי על השיגרה שלה לפני משחקים אמרה שאסור לה לחשוב על המשחק כי היא נלחצת מכך ומרגישה לא טוב. בכל פעם שהיתה מתגנבת למוחה המחשבה על המשחק היא ניסתה להדחיק את המחשבות. לא רצתה לחשוב על המשחק, לא רצתה לראות את המגרש ואת היריבות. היה לה גם קשה להירדם בלילה שלפני התחרות, כי בכל פעם שהיתה עולה במוחה מחשבה על יום המחרת, זה היה מעורר אותה, הדופק היה עולה ואז היתה מנסה להילחם במחשבות על המשחק הגורלי. הפחד הנוראי ממשחק גורלי פשוט היה שואב ממנה את כל האנרגיה שהופנתה לניסיון לדחוק את המחשבות. תנסו לדמיין את עצמכם לפני ארוע גורלי עסוקים כמעט 24 שעות בהדחקת המחשבות עליו, מחשבות שעולות מידי פעם ללא שליטה. מה שעזר לה היה להכניס כחלק מהשיגרה וההכנה למשחק מחשבה מכוונת על המשחק, אלא שהפעם זה היה בשליטה שלה - היא בחרה את הסביבה ואת התזמון של המחשבה, והיא בחרה את התסריטים שרצו לה בראש, אלו כללו כמובן מחשבות חיוביות על הצלחה או על פעולות טובות שהיא עושה במהלך המשחק.

 

חשוב להכיר בכך שלא לכל אחד מתאימה אותה הכנה מנטאלית לקראת משחקים, ולבטח לקראת משחקים גורליים ומכריעים. זאת כמובן מעבר לחימום קבוצתי, תדרוך טאקטי ופעולות לגיבוש קבוצתי. באותו אופן שיש חימום, מתיחות, מסאז' או כל הכנה אחרת פיסית שייחודית לשחקנים שזקוקים להכנה פיסית שונה, כך גם מבחינה מנטאלית. המאמנים והצוות המקצועי צריכים להיות עירניים וללמוד את המצב המנטאלי של שחקניהם, על מנת שיוכלו להתאים את ההכנה המנטאלית לכל שחקן. נסו להסתכל על פני השחקנים ממש לפני תחילת המשחק. מי מהם נראה רגוע? מי מהם נראה נחוש ומרוכז? ומי מהם נראה לחוץ וחיוור? יכול להיות שהדבר קשור גם לאופן בו הכין עצמו למשחק.

 

ישי צור, פסיכולוג ספורט בכיר במרכז לפסיכולוגית ספורט ומרצה בקורס " פסיכולוגיה של הספורט".