מאמן מנטאלי - כשרון מבוזבז

שאלה למאמן מנטאלי  

הבן שלי הוא אתלט מצטיין. כבר מגיל צעיר מאוד הוא נחשב תמיד לכישרון יוצא דופן. לא משנה מה הספורט בו עסק, הוא מיד התבלט וזכה בטורנירים שונים והוזמן במהרה לנבחרת הלאומית באותו הענף. כיום הוא בן 15 וישנו שינוי משמעותי - זה כאילו הוא חושש מתחרות. הגענו למצב בו הוא חושב על פרישה מספורט בכלל. חבל לראות כזה כישרון מבוזבז. מה עלינו לעשות?

 

תשובת המאמן המנטאלי 

גידול וחינוך ילד מוכשר בספורט, מוסיקה או בכל נושא אחר, הוא אתגר גדול עבור ההורים. לילד מוכשר קל כבר מצעירותו, להתעלות מעל חבריו - ואנו כהורים בדר"כ מחזקים אותו ואומרים לו שהוא מוכשר ושאנו גאים בו מאוד. אך מה שקורה פעמים רבות הוא שהכישרון לא מתורגם בסופו של דבר לביטחון ותעוזה של הילד - אלא אפילו להתנהגות הפוכה לחלוטין: הילד המוכשר לומד לפחד מלנסות דברים חדשים אשר בהם הוא יכול להצליח בקלות כי הוא פוחד להיכשל. אם דברים לא באים בקלות, הוא מוותר במהירות.

 

במחקרים עדכניים התגלה על ידי הפסיכולוגית קרול דוויק, כי כאשר אנו משבחים ילדים על התבונה שלהם או הכישרון שלהם, המסר שאנו נותנים הוא שחשוב "להיראות טוב, לא להסתכן בעשיית טעויות העשויות להביך אותנו." הילד לא מבין את חשיבות המאמץ וההשקעה כדי להצליח ונדחף להשתתף רק בדברים בהם הוא טוב.

בספורט, הכשרון יכול להספיק בשנים הראשונות, אבל מהר מאוד ספורטאים שאולי מוכשרים פחות, עובדים קשה ומשלימים את הפער. שחקן מוכשר פתאום מאותגר ולא יכול להיות הטוב ביותר. כאשר הוא אינו מקבל עוד תשבוחות הוא מרגיש שהוא מאכזב את ההורים שלו ואת המאמן והפתרון הטבעי שלו הוא לפרוש.

אני ממליצה לשבח את ילדך על ה"תהליך" ולא על הכישרון שלו. תגיב למשל על יכולת הריכוז שלו, על ירידה מהירה להגנה, על נדיבותו כשחקן הקבוצה ועוד. בדרך זו הוא יתחיל להבין כי בנוסף לכישרון, חשוב גם להשקיע, להתאמץ ולהתאמן - כי רק כך הוא יצליח.