לפני שבוע נכנס אלי יונתן. כבר בהתחלה ראיתי שהוא קצת חושש מהפגישה - הוא תקע את המבט שלו בריצפה ולא הסתכל לי בעיניים. התיישב בכיסא שלו מהר, שילב ידיים ותקע את המבט שלו בנקודה מסויימת בקיר.

לכבוד: ספורטדוק,

היי, אני בן 12 והבעיה שלי היא התמודדת עם מצב בו במהלך תחרות היריב שלי משקר או נוהג בדרך לא הוגנת. זה מוציא אותי מריכוז ואני ממש משתגע. אני מאבד את המיקוד שלי, את העשתונות ולעיתים קרובות אני מאבד את המשחק כולו. אני לא יכול להניח לזה ואני יודע שהתגובה שלי רק פוגעת בי. מה אני צריך לעשות?

"מאבד את זה"

ספורטדוק יקר, 

הבן שלי הוא אתלט מצטיין. כבר מגיל צעיר מאוד הוא נחשב תמיד לכישרון יוצא דופן. לא משנה מה הספורט בו עסק, הוא מיד התבלט וזכה בטורנירים שונים והוזמן במהרה לנבחרת הלאומית באותו הענף. כיום הוא בן 15 וישנו שינוי משמעותי - זה כאילו הוא חושש מתחרות. הגענו למצב בו הוא חושב על פרישה מספורט בכלל. חבל לראות כזה כישרון מבוזבז. מה עלינו לעשות?

אבא של כשרון מבוזבז.

לכבוד: ספורטדוק,

אני בן 15 ומעורב בספורט ברמה גבוהה במשך מרבית חיי. הבעיה שלי היא שברגע שאני עושה טעות אני מאבד את האשתונות שלי. זה קורה לי גם באימונים. אני בדרך כלל מתחיל טוב, אבל אז אפילו הטעות הכי קטנה מוציאה אותי מאיזון ואני לא מצליח להתרכז. המאמן שלי אומר שאני פרפקציוניסט - ואני כנראה באמת כזה- אבל זה לא משהו שאני יכול לשנות. האם יש לכם הצעות?

פרפקציוניסט בפ"ת

לכבוד: ספורטדוק,

המאמן שלי תמיד אומר לי שכשאני מתחרה אני פשוט צריך לשחק "המשחק שלי" ולדבוק בתוכנית המשחק. הבעיה היא שלפעמים זה לא עובד ואני מפסיד. לפעמים בגלל שהיריבים שלי טובים יותר ולפעמים אני פשוט לא משחק טוב. אני שונא להפסיד!! ורוצה לדעת אם לא צריך שתהיה לי תוכנית חליפית? למה אני צריך להמשיך להתחרות אם אני מפסיד?

שונא להפסיד

לכבוד: ספורטדוק,

אני מאמן במשך חמש שנים וזו השנה הראשונה שאני מאמן נערות. אני מרגיש כאילו נחתתי על הירח. אני לא יודע מה הן חושבת או מה הן רוצות ממני? לא משנה כמה שאנסה, לא נראה לי שאני תופס מה הן רוצות. אתה יכול לעזור לי?

 מבולבל על הירח

לכבוד: ספורטדוק,

קראתי את מה שכתבת ל"מבולבל על הירח" לגבי אימון בנות ואני נמצא בבעיה דומה. אני מאמן בנות מזה מספר שנים ומניסיוני למדתי כי לעיתים קרובות יהיו כמה בנות, בדרך כלל בגיל העשרה שלהן, אשר ינהגו באופן מפתה. הן אוהבות לפלרטט, לעיתים יצרו עמי מגע ואפילו ירצו לשבת על הברכיים שלי. אני לא יודע איך להתמודד עם זה. אם אני דוחה אותן אני יודע שהן ייפגעו. מה אני צריך לעשות? עזרה!

מאמן מתבגרות

לכבוד: ספורטדוק,

אני משחק כדורגל בליגה ולפני כמה זמן, ממש לפני משחק חשוב, לא הצלחתי למצוא את הגרביים הרגילות  שלי והייתי צריך ללוות זוג מאחי. היה לי משחק מצויין, הטוב ביותר אי פעם ומאז אני תמיד ללבוש את הגרביים שהלווה לי. אני יודע שזה נשמע מוזר ואני מתבייש בזה אבל אני מרגיש שאני יכול לשחק טוב רק כאשר אני לובש את הגרביים האלו. מה אתה חושב?

נבוך

לכבוד: ספורטדוק,

אני מאמן מנוסה אשר מאמן השנה קבוצה שהתברכה בלא מעט כישרון. הבעיה היא שהם אינם ממצים את הפוטנציאל שלהם. האימונים פרודוקטיביים, אני אמין, אבל הביצועים שלהם במשחקים פשוט לא טובים.

אני מנסה לתת לקבוצה משוב חיובי על מה שהם עושים טוב על מנת להניע אותם ולהחדיר בהם מוטיבציה ואני מנסה לבקר אותם מעט ככל האפשר. אני אובד עצות - אתם יכולים לעזור?

עושה משהו לא בסדר

כתבה שהתפרסמה באתר ONE

להלן דוגמה טיפוסית של פרפקציוניזם בספורט:

"אני בן 15 המעורב בספורט ברמה גבוהה ביותר במשך רוב חיי. הבעיה שלי היא שברגע שאני עושה טעות- אני מתפרק. זה קורה לי גם באימונים. אני בדרך כלל מתחיל טוב אבל אז אני יכול לעשות את הטעות הכי קטנה ואני לא יכול להרפות. המאמן שלי אומר שאני פרפקציוניסט - ואני כנראה כזה - אבל זה לא משהו שאני יכול לשנות ".

לעתים קרובות מאמנים באים אלי ומבקשים לדעת כיצד להתמודד עם פרפקציוניסטים. ישנם ספורטאים בעלי כישרון רב, שמתאמנים קשה במיוחד אך עדיין אינם מתפקדים היטב בזמן תחרות. עבודה עם ספורטאים אלה היא אתגר אמיתי עבור המאמנים.

רפאל נדאל מספר על רפאל נדאל
רוטינות לפני המשחק
ד"ר אלן כ"ץ

לצפות ברפאל נדאל משחק טניס היא תמיד חוויה רבת עוצמה. המיקוד שלו והעוצמה בה הוא משחק מפחידים אותי כל כך ואני רק יכולה לדמיין איך יריביו מרגישים. מה שהופך לכל כך מעניין איך שהוא מתואר באוטוביוגרפיה שלו, רפא מאת רפאל נדאל, ג'ון קרלין (2011).