הבלוג מבוסס על אירועים אמיתיים שעוברים עלי בעבודתי עם ספורטאים במרכז לפסיכולוגית ספורט, שליד מרכז הטניס בישראל. השמות וחלק מהפרטים האחרים שונו, בכדי לשמור על דיסקרטיות של הספורטאים עימם אני עובד. 

מחזור הגביע הקרוב מעלה שוב את הדיבורים על סינדרלות, פייבוריטים ואנדרדוגים, שהרי. מחזורי גביע מטבעם מזמנים לנו התמודדויות בהן יחסי הכוחות "על הנייר" נוטים בבירור לטובת אחת הקבוצות. אבל האם אנו באמת מבינים מה עובר על שחקני כדורגל לקראת התמודדות מסוג זה. איך ירגישו שחקני אום אלפחם כשיעלו לכר הדשא בבלומפילד? אילו מחשבות עוברות בראשם של שחקני בני יהודה לקראת המשחק? מהו סוג הלחץ שמופעל על שחקני מכבי חיפה לקראת ההתמודדות מול הפועל רמת גן? ואיך מרגישים שחקנים שעולים לשחק מול קבוצה מליגה ב' שעונה לשם הפועל דימונה? והשאלה המרכזית - האם אלו הפייבוריטים שנמצאים בעמדת יתרון? ואולי דווקא מי שבא מעמדת האנדרדוג? אבל איך אנדרדוג יכול להיות ביתרון?

לפני שאנו נותנים תשובות לכל השאלות הללו תנסו לנחש מה ענו לי ספורטאים רבים אותם שאלתי האם מעדיפים לבוא למשחק כפייבוריטים או מעמדת האנדרדוג. ההיגיון הפשוט אומר שהם צריכים להעדיף את עמדת הפייבוריט, שהרי משמעותה שרוב הסיכויים שינצחו. הם אמורים לבוא עם מוטיבציה, עם ציפיות חיוביות לניצחון ובתחושה פסיכולוגית טובה. כשבאים מעמדת האנדרדוג, הם אמורים לצפות להפסד, החשיבה אמורה להיות שלילית, וכל אלו הרי אמורים להגביר את הלחץ. או שלא.

אם כן, באופן מפתיע התשובה שתקבלו כמעט מכל הספורטאים היא הפוכה - רובם היו מעדיפים לבוא למשחק כאנדרדוג. במצבים אלו, הלחץ יורד, הספורטאי מרגיש משוחרר ומשחק כדי להנות. אם תכנסו לראשו של השחקן תבינו שהוא מגיע ללא המטען הכבד של ציפיות על גבו, מתוך תחושה שאין לו מה להפסיד, והוא  יכול רק להרוויח מהסיטואציה. אם יפסיד, זה יהיה טבעי ואך אחד לא יעשה מזה ענין. אם ינצח, זו תהיה הפתעה לטובה והוא "ייצא גדול". לפייבוריט לעומתו אין מה להרוויח. אם ינצח, אף אחד (כולל הוא עצמו) לא יתרגש. אם יפסיד זה יהיה "אסון" מבחינתו..  

אבחנה מפורסמת בתחום הלחץ היא בין שתי אפשרויות להעריך ארוע מלחיץ לקראתו אנו מתכוננים - אפשר לראות אותו או כאיום או כאתגר. כשאנו רואים בו איום (כזה שעלול לגרום לנו הפסד, או נזק) אנו חווים רגשות שליליים, כגון פחד, דאגה, וחרדה, ואלו משפיעים לרעה על הביצועים שלנו. כשאנו רואים אותו כאתגר, ממנו יש לנו רק מה להרוויח (חשיפה, התנסות, הצלחה), אנו מייד חשים התלהבות, התרגשות ותקווה, ולכך השפעה חיובית על הביצועים שלנו. זו אחת הסיבות לכך שהפייבוריט משחק ברמה פחותה מיכולתו הממוצעת, בעוד שהאנדרדוג משחק ברמה גבוהה יותר מרמתו הממוצעת.

בדומה לספורט קבוצתי, תופעה זו מוכרת גם מספורט אינדיבידואלי. אני לא אשכח שיחת טלפון שקיבלתי מאחד הטניסאים עימם אני עובד. זו היתה שעת לילה מאוחרת, ופתאום הנייד שלי צלצל ועל הצג שלו זיהיתי את הנייד של הספורטאי. הופתעתי כי ידעתי שהוא בתחרות בחו"ל ועד אז היינו בקשר רק בהודעות SMS. עניתי לשיחה, ומהצד השני ניכר היה הלחץ בקולו. הוא הסביר שמחר מצפה לו התמודדות נגד שחקן שמדורג מתחתיו, והציפייה של כולם ושלו לניצחון פשוט משגעת אותו. אגב, דווקא בסיבוב הקודם בו התחרה נגד שחקן שמדורג מעליו, הוא בא רגוע וניצח בקלות. הרגעתי אותו, וניסיתי למקד אותו בעצמו ופחות ביריב. דיברנו קצת על המטרות שלו לתחרות, על הדברים שהוא חזק בהם ושאותם רוצה לנצל מחר. למחרת שמחתי מאוד כשקיבלתי SMS לקוני עם מילה אחת "ניצחתי".

לאור העבודה הזו אפשר להתחיל להבין כמה קשה להיות שחקן במכבי תל אביב, ולמה רבים לא מצליחים להתמודד עם הלחץ שקיים שם, או להעריך הרבה יותר את פדרר או טייגר וודס שהצליחו במשך שנים רבות להתמודד עם היותם פייבוריטים בכל משחק ותחרות.

אבל שלא תחשבו - גם לאנדרדוג קשה. הקושי של האנדרדוג הוא בשלב שמבין שיש לו סיכוי לנצח. במשחקי גביע, למשל כאשר התוצאה היא 1-0 לטובתו, ומתחילים להתקרב לסוף המשחק. בשלב זה הוא מתחילה להבין שהוא על סף סנסציה. פתאום התמונה משתנה - הציפיות מופיעות, יש מה להפסיד, ותפיסת האתגר עלולה להשתנות לתפיסת איום. במקרים רבים אפשר לראות את הפייבוריטיות משיגות את ההכרעה או משוות את המשחק בשלבים אלו. בדיוק כמו שסינדרלה פתאום "מתעוררת" בשעה 12 בלילה, ונזכרת שבעצם היא לא לובשת בדרך כלל בגדים כל כך מפוארים. מן הצד השני, הקבוצה שקודם היתה פייבוריטית הופכת למעין אנדרדוג, אין לה מה להפסיד, היא בעמדת פיגור ויותר גרוע כבר לא יכול להיות. במאזן הכוחות, פתאום האנדרדוג נלחץ והפייבוריט מתחיל להשתחרר.   

אז בסופו של דבר כולנו מעדיפים להיות סינדרלות ולהפתיע את כולם. פחות נעים להיות האחיות החורגות שלה שרואות את הנעל שהנסיך מחזיק ביד מתלבשת על הרגל של אחותם האנדרדוגית. שיהיה מחזור גביע מרתק, ובהצלחה, גם לסינדרלות וגם לאחיות החורגות שלה.